תוכן עניינים:
במהלך סיבוב ההופעות הארצי שהתקיים לאחרונה ב- Azure, הציג ג'יימס סטטן, מנהל כללי של ענן ואסטרטגיה ארגונית עבור מיקרוסופט ביטוי שאמור להיות המנטרה עבור כל הארגונים המתמודדים בכלכלה של ימינו, "אם לא תפריע, אתה תשבש את עצמך." במהלך הפגישה שלאחר מכן, מגיש הציג אז את המהירות והזריזות של Microsoft Azure על ידי הקצאת שרת SQL עם חצי טרה-בייט של זיכרון בתוך דקות. אולם מה שהיה מרשים עוד יותר היה כאשר חשף את התכונה "השהיה דינמית" המאפשרת מיטוב יעיל של משאביו. בענן אתה משלם רק עבור מה שאתה משתמש. במילים אחרות, עסק צריך לשלם עבור שרת SQL רק כאשר השרת עובד באופן פעיל ומוסיף ערך לחברה. כאשר הוא אינו תורם ניתן פשוט להמתין בלחיצת כפתור. זה, גבירותיי ורבותיי, זה שיבוש. (למידע נוסף על הוצאות ענן, ראה כיצד עלויות אירוח בענן יכולות להתגנב על חברות בלתי מעורערות.)
גש לבעלות על טראמפ
בשנת 2001 הוציא הסופר ג'רמי ריפקין את הספר, "עידן הגישה", בו טען כי אנו נכנסים לעידן חדש בתרבויות אנושיות ועסקים בו הבעלות על נכסים אינה עוד אסטרטגיה מנצחת. הוא טען שכל עוד יש לך גישה לנכס, מי הבעלים שלו אינו רלוונטי. אומר ריפקין, "בעלות על הון פיזי, עם זאת, ברגע שנקלע לב אורח החיים התעשייתי, הופך לשולי יותר ויותר לתהליך הכלכלי. מושגים, רעיונות ותמונות - לא דברים - הם פריטי הערך האמיתיים במשק החדש. "
צרכנים נהנו מיתרונות ההרשמה במקום לקנות אותם כשמדובר בפריטים כמו טלפון סלולרי או צלחת לוויין בטלוויזיה במשך שנים רבות. הענן מאפשר זאת כעת בקנה מידה נרחב בכל הקשור לתשתיות שרתים. עסק כבר לא צריך להיות בעל מרכז נתונים, הוא רק צריך גישה לאחד. כפי שכתב מגזין פורבס ב -2014, "הטכנולוגיות המתקדמות בעולם זמינות לא רק לארגונים גדולים שיכולים להרשות לעצמם להחזיק צוות IT יקר, אלא יכולים להגיע אליהם אנשים עם חיבור לאינטרנט." איכשהו הגענו לזמן בו מרכז נתונים מקומי עם צוות תומך IT מלא אינו מהווה עוד יתרון מובנה עבור ארגונים גדולים יותר.
