תוכן עניינים:
במהלך השנים האחרונות הייתה הסכמה כי השימוש הפדרלי במחשוב ענן נמצא במגמת עלייה. סוכנויות ממשלתיות מוציאות כמה דפים מספרי ההשמעה של חברות פרטיות ומשדרגות לשירותי צד שלישי שיכולים לעזור להם לעשות יותר עם "יתרונות גודל" של IT - על ידי הצעת פונקציונליות טכנולוגית מגוונת על פי דרישה, ספקי מחשוב ענן עשו מהפכה האופן שבו מועבר ה- IT ברחבי העולם, וביטל חלק מהיעילות והצוואר בקבוק שפקדו את מנהלי ה- IT לפני שהענן הגיע.
אבל יש סיפור לאימוץ ענן הממשל האמריקני - זה לא קרה בן לילה. מנהלים נאלצו להתמודד עם מספר אתגרים, כמו תרבות ממשל מסתתרת בדרך כלל וביורוקרטיה שאינה מאפשרת לעתים קרובות שינוי מהיר.
כמה חתיכה גדולה מהעוגה?
ראשית, חשוב לעקוב אחר ההוצאות הפדרליות בענן כדי לראות איך זה משתלב בתמונה הגדולה. מאמצים אלה יכולים גם להראות לנו יותר על מה הממשלה משקיעה. לדוגמא, מרחב דיווחים המבוססים על תחזיות IDG מראים הוצאות פדרליות בשנת 2014, כולל כ- 1.7 מיליארד דולר להקמת ענן פרטי, לעומת 118.3 מיליון דולר לענן ציבורי. מומחים צופים כי המספרים הללו יוכפלו בערך לשנת 2015. מה שמראה זה שסוכנויות ממשלתיות משקיעות יותר כסף בהתקנות בהן ספק ענן מייצר מערכת של דייר בודד, מבודד, במקום "לשחק בבריכה הציבורית", כמו הרבה חסכוני אופקים מנכ"לים עשויים לעשות זאת.
