שיגעון הבינה המלאכותית (AI) חורג הרבה מההתלהבות החמה המלווה בדרך כלל כל טכנולוגיה חדשה שמגיעה לשוק. אנו חווים שינוי פרדיגמה הדומה מאוד לשינוי המהותי שהביא הנהגת הטלפונים הסלולריים בראשית שנות האלפיים או על ידי מהפכת האינפורמטיקה בסוף שנות ה -90. עם זאת, כמו שקורה תמיד במכונות וכפי שהרובוטריקים לימדו אותנו בשנות ה -80, יש בזה יותר ממה שעונה על העין.
כמה עבודות נמצאות כיום בסיכון כאשר טכנולוגיות אוטומציה ורובוטיקה חדשות ממשיכות להחליף בני אדם במכונות מדי יום? כיצד אנו אמורים לשרוד בעתיד בו אחוז עצום מהעיסוקים מיושן על ידי AI?
אם נדרשים פחות בני אדם כדי לבצע אותה עבודה, הכנסה אוניברסלית עשויה להיות התשובה היחידה להבטיח יציבות חברתית. יחד עם זאת זה יכול להיות דרך להפוך את החברה שלנו לשוויונית יותר ובת קיימא מבחינה חברתית. שוב, AI יכול להיות התשובה לאחד הנושאים הגדולים ביותר של חברות אנושיות: פילוס הפערים בין המעמדות הסוציו-אקונומיים.