תוכן עניינים:
הגדרה - מה המשמעות של גרעין מונוליטי?
גרעין מונוליטי הוא מסגרת תוכנת מערכת הפעלה המחזיקה בכל הרשאות גישה למכשירי קלט / פלט (קלט / פלט), זיכרון, הפרעות חומרה וערימת המעבד. גרעינים מונוליטיים נוטים להיות גדולים יותר מאשר גרעינים אחרים מכיוון שהם עוסקים בכל כך הרבה היבטים של עיבוד מחשבים ברמה הנמוכה ביותר, ולכן עליהם לשלב קוד שמתממשק למכשירים רבים, קלט / פלט וערוצי הפרעה ומפעילי חומרה אחרים.
צורה זו של גרעין היא הבסיס לינוקס, יוניקס, MS-DOS ו- Mac OS. מערכות הפעלה חדשות יותר משתמשים בדרך כלל בגרעין היברידי כדי לאפשר שיפוץ קל יותר ושיפור מערכות הפעלה.
Techopedia מסביר את הליבה המונוליטית
גרעינים מונוליטיים שומרים על גישה מלאה של הרשאות על המרכיבים השונים שבשליטתם. אלו כוללים:
- מערכות קבצים
- תקשורת בין-מעובדת
- קלט / פלט וניהול מכשירים
- ניהול תהליכים בסיסי
- חומרה
הסיבה להעדפה של ארכיטקטורות גרעינים חדשות יותר כמו מיקרו ליבנה או עיצוב גרעינים היברידיים היא מכיוון שככל שהגרעין גדול יותר, כך הוא צריך לבצע יותר פונקציות. זה הופך את הקוד למסורבל ולאיטי יותר לטעינה. חיסרון נוסף בעיצוב הגרעינים המונוליטי הוא שיש לשנות את קוד הגרעין כדי להוסיף תכונות או לתקן באגים. זה בדרך כלל דורש קומפילציה של קוד הגרעין ומנהלי ההתקנים של החומרה; זה עשוי אפילו להיות משדרג שלם של מערכת ההפעלה, וזה יקר ומפחית את אמון המשתמשים.
ארכיטקטורות גרעין חדשות יותר שומרות רק על גישה להרשאות מוגבלות ומעבירות הרשאות עד שטח המשתמש באמצעות שרתים, המספקים ניהול משאבים באופן עצמאי עם הרשאות משלהם. שרתים אלה פועלים מחוץ לשטח זיכרון הגרעינים, ומאפשרים גדלים גדולים יותר של גרעינים ותוואי שדרוג יעילים בהרבה.
ארכיטקטורת הגרעינים המונוליתית משמשת עדיין למערכות כמו מערכות מבוססות לינוקס, בהן גרעין מתפתח שמתעדכן ומתחליף כל העת הוא חלק מהתרבות של מערכת ההפעלה. אופייה היעיל של לינוקס שמר על הגרעין המונוליטי שלו לגודל מקובל, מה שמקל על הוספת תכונות.
