תוכן עניינים:
ישנן תוכנות קוד פתוח רבות המשרתות מספר יישומים. ישנם גם הרבה רישיונות קוד פתוח שונים. באופן כללי, ניתן להשתמש, לשנות ולשתף תוכנת קוד פתוח באופן חוקי בסביבות ובהקשרים רבים. עם זאת, רישיונות שונים מגיעים עם הסכמים שונים, וחשוב להבין את ההבחנות בין כל רישיון ראשי כדי להפיק את המרב מתוכנת קוד פתוח, כמו גם לקבל תחושה רחבה של תנועת הקוד הפתוח ומטרתו. (למידע נוסף ראה מקור פתוח: האם זה טוב מכדי להיות אמיתי?)
מקור הקוד הפתוח
אף על פי שהמונח "קוד פתוח" נטבע בשנת 1998, מקורו של תנועת התוכנה החופשית כבר בשנות השבעים. מפתח התוכנה, ההאקר ופעיל התוכנה החינמית, ריצ'רד סטאלמן, פיתח מערכת הפעלה חינמית ופתוחה עד שנת 1983. בתחילת 1984, הוא הכריז על פרויקט GNU, שפיתח מערכת הפעלה שהייתה בהשראה ברובה של יוניקס (GNU הוא ראשי תיבות רקורסיביים) עבור "לא יוניקס של גנו") אך עם קוד מקור שהיה חופשי ופתוח לקהל לטובת טובת הקהילה המוצעת.
GNU השתמשה בפילוסופיה שחלשה על ידי סטאלמן (כמו גם פעילים אחרים נגד זכויות יוצרים) המכונה "copyleft", אשר למעשה הכירה בזכות זכויות היוצרים המוקנות כחוק בקניין רוחני מקורי, אך ויתרה עליהם במפורש כדי לקדם שימוש פתוח ופיתוח של עבודה. טכניקה ופילוסופיה זו העניקו גישה חופשית לקוד המקור לתוכנות שהופצו תחת copyleft, לשימוש ושינוי בחינם ופתוח.
